- כופה
- כּוּפָּהv. כִּיפָּה. (Pesik. Asser, p. 99b> כבוש כ׳, v. כּוּבָּא I.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
כופה
Look at other dictionaries:
אובליגטורי — adj. מחייב, כובל, כופה, מכריח, הכרחי, שבגדר חובה, שאין ברירה אלא לקיימו, שיש בו התחייבו … אוצר עברית
מחיב — 1 adj. מאשר, אינו שולל, אומר כן , מתייחס בחיו 2 מצריך, מכריח, מאלץ, כופה; מאשים, מרשיע, מפליל, תולה את האשמ … אוצר עברית
מחייב — 1 adj. מאשר, אינו שולל, אומר כן , מתייחס בחיו 2 מצריך, מכריח, מאלץ, כופה; מאשים, מרשיע, מפליל, תולה את האשמ … אוצר עברית
